בס"ד
חיזוק יומי... ז' טבת

    נצל את ההזדמנות שלך

אחד הרוכלים שהיה מאנשי שלומו של הרב משה בידרמן, התפרנס למחייתו ממכירת גרוטאות וצעצועים

באחד הימים הוא הגיע אל הרב, פנה אליו הרבי בחיוך ואמר: "אולי תעזוב אחת ולתמיד את הרוכלות ותהפוך לסוחר?"

תמה הרוכל והשיב: "כיצד אהפוך לסוחר, אין לי יד ושם במסחר, ואף את שמי הפרטי אינני יודע לחתום".

הרבי לא הרפה ממנו ויעץ לו לשתף יהודי אחד בעסק החדש, והוא ידריכו בעצה נכונה בצעדיו הראשונים.

הוריד הרוכל את שקו מעל שכמו והניחו על הרצפה בנוכחות הרבי כהוכחה, שאכן חדל מלהיות רוכל, יצא מבית הרבי אל העיר שעליה ציווה עליו לנסוע.

כשהגיע אל העיר, התאכסן באכסנייה, וכבר באותו היום התייצב לפניו יהודי, שהציג עצמו כסוחר, והציע לשתף אותו בעסק המכניס רווחים נאים.

משך הרוכל בכתפיו ואמר: "מסחר? מה לי ולמסחר. אינני סוחר, ואין לי אף פרוטה להיכנס לעסק חדש".

ימים רבים הסתובב הרוכל באפס מעשה, חיפש לשווא את עושרו והעלה בידו חרס. מאוכזב חזר לעירו, ופנה לבית רבו. קידם הרבי את פניו ושאל: "יש חדש בעסקיך?"
"מאומה", השיב.
"הייתכן? האם לא נסעת לעיר, שצוויתי לך? האם לא נכנסת לשותפות עם פלוני?"

סיפר הרוכל לפני הרבי את כל קורותיו בימי שהותו בעיר, ועל פגישתו עם הסוחר באכסנייה, שהציע לו שותפות.

"נו, ושלום נתת לפחות לאותו סוחר?" שאל בסקרנות הרבי.
"האמת שלא" השיב הרוכל.

באותו רגע נאנח הרבי ואמר: "חבל, חבל מאד, שעות יגעתי, וכוחות השקעתי כדי להביא לידי כך, שאליהו הנביא יבוא אליך לעשות איתך שותפות בעסק פורח ומצליח, והנה כשהוא כבר בא אליך, דחית אותו במחי יד, ואפילו שלום לא נתת לו..."

הזדמנויות רבות להצלחה נשלחות אלינו, לא תמיד אנו מבחינים בהן, לא תמיד מנצלים את הרגע, ואז הזמן עובר ואיתו ההזדמנות.

לעיתים דוחים אנו את ההצלחה למחר, את השיעור לשבוע הבא, את ההתחזקות לשנה הבאה, את החיים לגלגול הבא.

לא תמיד אנו יכולים להבחין בהזדמנות להצלחה, אולם אם נשלחה אלינו הצעה, אם ליבנו חפץ בשינוי, אם השעה מאירה לנו פנים, אל לנו לדחות אותם מעלינו, עלינו לנסות, לבדוק, להתאמץ ולהצליח.

אל תדחה למחר, הכה "בפטיש" כעת, תעיז, תנצל את הזמן הזה, יתכן והזמן הזה הוא הזמן שלך לעלות מעלה ולהצליח... (רונן קרתא)

*יום טוב, ובשורות טובות*
*לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!*

*לעילוי נשמת יוסף חי כתון*