בס"ד
 חיזוק יומי... ט' אדר

"יש קונה עולמו במילה אחת"

באחד הימים קרא מנהל בית הספר לתלמידו תומס אדיסון. נכנס תומס לחדרו של המנהל וחיכה למוצא פיו.

כשמכתב בידו ביקש ממנו המנהל: "קח את המכתב הזה, מסור אותו לאימך ואמור לה שתקריא לך אותו". לקח תומס את המכתב ונתנו לאימו.

פתחה אימו את המכתב, התיישבה והקריאה אותו לבנה: "לגברת אדיסון שלום. בנך ילד מדהים, שנון וחכם מאד, גאונותו הרבה מאפילה על התלמידים האחרים, בית ספרנו קטן עליו!"

סגרה אימו את המכתב, חיבקה את בנה ואמרה: "בני היקר, איזה כיף לקרוא כאלו מילים, איזו זכות יש לי, עשית אותי אמא מאושרת".

לאחר מספר ימים הוציאה האם את בנה תומס מבית הספר, הביאה לו מורים פרטיים והוא למד בביתו.

חלפו שנים ותומס אדיסון הקטן גילה את החשמל והמציא את נורת החשמל.

לימים אימו נפטרה, הגיע תומס לביתה כדי לסדרו. ניקה, סידר ופינה את הארונות. במהלך פינוי הארונות הוא פתח את אחת המגירות וזיהה את המכתב שכתב מנהל בית ספרו לאימו.

תומס פתח את המכתב וקרא: "גברת אדיסון שלום רב. בנך תומס טיפש גדול, הוא לא מבין כלום מהחומר הנלמד, בית ספרנו לא מתאים לו..."

סגר תומס את המכתב ואמר: "באמת הייתי טיפש גדול, אך מילותיה של אימי הפכו אותי לגאון עצום, כמה חכמה הייתה אימי, איך הפכה את מכתבו של המנהל מהשפלה לגאווה..."

פיו של האדם הוא אוצר, כשם שבאוצר חבויים אבנים טובות, פנינים ומרגליות, כך בפיו של האדם חבויים אוצרות גדולים.

באמצעות פיך יכול אתה לספק לעולם אוצרות גדולים, אתה יכול להעצים את הסובבים בו, אתה יכול להפוך אדם כושל לאדם מצליח.

לגלות את החשמל ולהמציא את הנורה אלו בהחלט דברים גדולים, להפוך אדם כושל למצליח זוהי אומנות, ואולי המצאה גדולה יותר.

הכל בידיים שלך, בפה שלך. את האוצרות שבפיך הענק לסביבתך, אף פעם לא תדע מה מילה אחת שלך עשתה לעולם שלם... יש הקונה את עולמו במילה אחת... (רונן קרתא)

*יום טוב ובשורות טובות*
*לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!*