בס"ד

איך להגיב לילד החורג מהקו של הבית- מאת הרב יחיאל פליסקין (מחבר הספר שתולים בבית השם)

ד. דוגמאות מעשיות נפוצות:

בפרק זה נביא מספר דוגמאות שכיחות, עם היחס החינוכי המומלץ, לאור הנסיון. כלל הדברים הוא, כי פעמים רבות הנטיה הרווחת בקרב הורים, כשילד מתחיל להיפתח - לסגור אותו יותר. אבל הכיוון הנכון הוא הפוך, כשילד מתחיל להיפתח - אזי כנראה שהוא זקוק ליותר אויר סביבו, וזה הזמן לפתוח לו יותר, וכך מפחיתים את רמת הסיכון שלו [העיקרון יוסבר יותר בפרק הבא].

אמנם חובה לציין בראש כל הדוגמאות, כי אין כאן שום כללים קבועים, וצריך בכל מקרה לגופו להפעיל שיקול דעת, ואף להתייעץ עם רבנים ומחנכים, ובעיקר להתפלל לסיעתא דשמיא שלא תצא תקלה מתחת ידינו.

ספורט 
ישנן משפחות השוללות לגמרי משחקי ספורט ככדורגל, כדורסל, וכד', לעומת משפחות אחרות המתירות את זה. אם ההורים רצו לחנך בדרך הראשונה והילד מושך לדרך השניה, יתכן שזה מעיד על צורך פנימי בריגושים והוצאת מרץ, ואם כן אולי עדיף להתגמש ולהרשות לו זאת, כל עוד הוא שומר על גדרי ההלכה והצניעות.
אמנם הרבה פעמים יש להורים הסתייגות מספורט בגלל שמגרשי הספורט מושכים אליהם נערי שוליים, וזו אכן בעיה שדורשת בירור רחב בפני עצמו, כאן אנו מדברים רק על הספורט מצד עצמו.
יצוין, שבענין משחק כדורסל לבחורי ישיבה היו חילוקי דעות בין הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל ראש ישיבת באר יעקב, לבין המשגיח הרב שלמה וולבה זללה"ה. דעת הגרמ"ש שפירא זצ"ל היתה שאין לבחורי ישיבה לשחק כדורסל כלל, ואילו הרב וולבה זללה"ה סבר אדרבה שחייבים לעסוק בספורט, ושזה תרופה גדולה נגד יצרי בני הנעורים. 

מוזיקה
אם מבחינתכם מוזיקה חסידית או חלק ממנה זה דבר מודרני מדי, או שמוזיקה מזרחית אינה מתאימה לכם, או שלימוד נגינה לילדיכם אינו בתכנית כלל, אך ילדיכם כן נמשכים לזה, יש לשקול אולי להתפשר עמהם בנושאים אלו. 

מאכלים שונים
נניח שיש משפחה המתנזרת ממאכלים ומשקאות שאינם מתאימים לרוחה המשפחה או לרוח בני התורה, כגון: פיצוח גרעינים, מסטיקים, בירה, משקאות אנרגיה למיניהם, וכד', והילדים כן רוצים. שוב, יש לשקול אולי להתפשר עמהם על חלק מדברים אלו.
ולא הכל 'שחור לבן', יש גם אפשרויות ביניים. למשל יש משפחות שמרשות לילדים מסטיק רק בבית ולא בחוץ, כי בחוץ זה רחובי. יש מקום גם לגישה כזו. מאידך יש גם מקום לומר הפוך, שלבית אנחנו לא מרשים להכניס את זה, אבל בחוץ אנו לא אוסרים.
וכן יש אפשרות לפשרות מסוגים נוספים, כמו למשל משקאות מסוימים רק בשמחות, או דברים מסוימים רק בחופש, וכד'.

פלאפון כשר
מה קורה אם אנו מסתייגים - ובצדק רב - מלהרשות לבן המתבגר להחזיק פלאפון כשר משלו. החששות מובנים, בודאי שזה לא לכתחילה. אבל אם הבן בא ואומר שלרבים מחבריו יש, וגם הוא רוצה, יתכן שיש מקום להרשות לו זאת, שזה הרע במיעוטו, ומנסיון, בדרך כלל לא יוצאות תקלות רבות מפלאפון כשר. הכוונה כאן ל'כשר' ממש, בהכשר ועדת הרבנים לעניני תקשורת, ולא ל'תואם כשר' או כל תחליף אחר.
אם כי יש לציין שלא בהכרח שדווקא ההורים צריכים לממן את זה. בחלק מהמקרים יש מקום לומר לילד, אם אתה רוצה פלאפון כשר אנחנו לא מתנגדים, אבל תממן את זה אתה. כמובן שזה תלוי לפי הענין, ואם יש לו כסף משלו, ובשיקולים נוספים.

עבודה בבין הזמנים או בסופי שבוע וכד'
כאשר נער מבקש לעבוד ולהרוויח כסף בבין הזמנים או בסופי שבוע וכד', הרי שמצד אחד החששות מכך גדולים ואף מוצדקים. אך מצד שני, ידועים לי מקרים רבים של נערים במצבים שונים ואף בחורי ישיבה מסוימים שעבדו באופן חלקי בזמנם הפנוי, והדבר דווקא היטיב עמהם, חיזק להם את הבטחון עצמי, העניק להם רחבות הדעת, ובסופו של דבר קיבלו מזה כח לעמוד בחובותיהם הלימודיות ביתר שאת. 
לכן יש לשקול ענין זה על שני צדדיו בישוב הדעת, תוך התייעצות עם אנשי חינוך, ולא לשלול מראש באופן אוטומטי את העבודה. כמובן שחלק משמעותי מהשיקולים, הם מהות העבודה, אשר ככל שהיא קשורה יותר לתחום תורני, או לפחות באוירה חרדית, הדבר מוסיף יותר משקל לצד החיובי.

הרב יחיאל פליסקין - יו"ל ע"י ארגון 'שתולים - להצליח בחינוך'טל: 0527614899  

אם ברצונכם לקבל חוברות ומאמרים נוספים בעניני חינוך
הצטרפו לרשימת התפוצה של 'שתולים', בדוא"ל:  Ymp803@gmail.com 

להארות ותגובות בנושאי החוברת
ניתן לפנות ישירות למחבר
דוא"ל: Ymp803@gmail.com