בס"ד

"מתנת הקורונה- לימוד בצוותא עם הילדים"

הערך המיוחד של הלימוד עם הילדים- מאת הרב יחיאל פליסקין (מחבר הספר שתולים בבית השם)

אנו נמצאים בתקופה לא קלה, אולם ישנם רווחים מיוחדים שניתן להפיק דווקא מהתקופה הזו. למשל, לימוד האב עם בניו, הקטנים והמתבגרים.

אם בימים כתיקנם אנו סומכים בעיקר על מוסדות הלימוד, הרי שבימים אלו המצב דורש ללמוד עם כל אחד מילדינו מדי יום, ובכך לקיים את מצות 'ושננתם לבניך' בהידור.

מבואר בספרים הקדושים, כי הלימוד של אב עם בנו יש לו ערך סגולי הרבה יותר מכל מלמד אחר. הגמרא אומרת: כל המלמד את בנו תורה כאילו קיבלה מהר סיני שנאמר 'והודעתם לבניך' וסמיך ליה 'יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב' (קידושין ל. לגירסת הרי"ף). ביאור הדברים, שמכיון שהאב הוא הנפש הקרובה ביותר אל הבן, לכן דברי תורתו נכנסים לעומק ליבו של הבן, כפי שבמתן תורה הדברים נכנסו לעומק ליבם של ישראל. ואם כן, כמה עלינו לשמוח בהזדמנות להרבות בלימוד ישיר עם הילדים, דבר שיחרוט את רישומו בנפשם לכל ימי חייהם.

בנוסף, יש לנו הזדמנות נדירה להפוך את הבית ל'בית-מדרש-זוטא'. כמה נפלא הדבר, כאשר מתפשטים בבית הקולות הנפלאים של הלימוד, וקולם כקול הכינור שולח צלילים לכל חדרי הבית, כשכל בני הבית מתבשמים מהניחוח הנפלא. הזכרונות הנפלאים הללו נחרטים אף בלב תינוקות רכים, והם אורזים אותם בליבם למשך כל ימי חייהם. ככל שנלמד עם יותר מתיקות ויותר 'געשמאק', כך תתעצם החוויה המשפחתית כתוצאה מהלימוד המיוחד.

עצות לייעול הלימוד

למרות החשיבות ללמוד עם הבנים, הורים רבים מתקשים ליישם זאת למעשה, כיון שתנאי השטח ללימוד קשים: אין בית מדרש, בבית יש מפריעים שונים, אין מסגרת מחייבת, ותכל'ס, מספיקים פחות בכמות ואף באיכות.

ננסה לתת כמה רעיונות לשיפור וייעול הלימוד בתקופה זו:

1.הגברת המוטיבציה של האב

שורש החשק של הילד ללמוד עם האב - מתחיל אצל האב. אב שניגש ללימוד מתוך מוטיבציה גבוהה, יזכה להיענות רבה יותר מצד הילד.

מה שיכול להפוך את הגלגל, הוא להתבונן במעלות המיוחדות שיש ללימוד דווקא בתקופה זו, ולראות בהם אוצרות של זהב שיתכן שהם חד-פעמיות בחיים.

ככל שהאב ידע להעריך את מעלתו המיוחדת של הלימוד בתקופה זו, ואף ישוחח על כך עם הילדים ושאר בני הבית, כך ייווצר יותר 'מצב' סביב הלימוד, והחשק יעלה ויגבר.

מעלה נוספת שיש ללימוד בתקופה זו היא מעלת 'תורה מתוך הדחק', כפשוטו וכמשמעו... ומובא על מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, שמסר שיעורים תקופת מלחמת העולם השניה בווילנא בפני בחורי ישיבה, ואומרים שדווקא שיעורים אלו, שנמסרו בזמן סער וסופה, היו השיעורים הטובים ביותר שלו! בבחינת תורה שלמדתי באף היא שעמדה לי.

 2. תוכן קל ומעניין

בתקופה זו, כשהלימוד נעשה בבית בתנאים מאולתרים, ראוי שתוכן הלימוד וסגנונו יהיו מעניינים ביותר, גם אם אנו סבורים שבדרך כלל הילד מסוגל להרבה יותר. לדוגמא: גמרות קלות, עין יעקב, מדרשים, וכד'.

אחד מידידי סיפר לי על בנו הקטן שמסרב ללמוד כל תוכן שהוא, אז הצעתי לו ללמוד עמו... סיפורי צדיקים, וזה הצליח! בנסיבות הנוכחיות, גם זה יכול להיחשב ללימוד.

אמנם, גם כשמדובר בלימודים קלים, הייתי ממליץ שלא 'לחפף', אלא להכין את חומר הלימודים מראש, ולתכנן איך להגיש את זה בצורה הכי מוצלחת. מנסיון, הדבר מעלה את איכות הלימוד פי כמה וכמה.

3. להעריך גם לימוד קצר

כמובן, אם נצליח להושיב את הילד למספר שעות מה טוב. אך אם זה לא מתאפשר, כדאי להשקיע גם בלימוד קצר, אפילו 10 דקות ביום, שגם זה תועלתי לבלי שיעור, ואף משפיע לטובה על התנהגות הילד לאורך היום.

בסוד נגלה, שלפעמים מתחילים לימוד של 10 דקות, והלימוד מעניין, ואז בלי ששמים לב, לומדים עוד...

וכל בניך לימודי ה'

ההמלצה בתקופה זו היא להשתדל ללמוד עם כל אחד ואחד מילדינו באופן קבוע.

האם מצות 'ושננתם לבניך' נאמרה גם מעל לגיל בר מצווה?

לא מצאתי בפוסקים התייחסות מפורשת לשאלה זו. אולם משמעות דבריהם היא, שמצוות 'ושננתם לבניך' נאמרה רק עד גיל בר מצוה, ואילו לאחר מכן נוהגת מצוה מדברי נביאים של 'חנוך לנער על פי דרכו', שענינה לוודא שהבן ילמד תורה ולהדריכו בדרך מוסר ויראת שמים (עי' רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"א, שו"ע הרב הל' ת"ת פ"א ס"ה). מכל מקום בוודאי שבכל גיל יש תועלת עצומה מלימוד אב ובנו, וכן סיפר הגר"ח קניבסקי שליט"א כי אביו הסטייפלר זצ"ל היה לומד עמו מדי שבת עד לפטירתו.

ללמוד גם עם הבנות

כמדומני שביום-יום לא כל כך שכיח שהאב לומד עם בנותיו, אך בתקופה זו כדאי לנצל את המצב כדי ללמד אותן תכנים המתאימים להן, וכך לחזק את הקשר עמהן מזווית ראיה עשירה יותר. וכבר כתב בספר חסידים (סי' שיג): "חייב אדם ללמד לבנותיו המצוות כגון פסקי הלכות, ומה שאמרו שהמלמד לאשה תורה כאילו מלמדה תיפלות, זהו עומק התלמוד... אבל הלכות מצוות ילמד לה".

מה עושים אם הילד לא מוכן ללמוד עמנו?

השאלה רלוונטית במיוחד כשמדובר בנער מתמודד, שפעמים רבות אינו שש ללמוד. כמובן, שלא יעזור ללחוץ או לנדנד.

במקרה כזה, כדאי לדעת שגם ללא לימוד ישיר, ההורים יכולים 'לשדר' דברי תורה באופן קבוע, במגוון צורות: בסעודות שבת, כדאי להשקיע בהכנת דברי תורה מרתקים יצויין שיש גליון של 'דרשו' המגיע במייל מדי יום, גדוש בסיפורים תורניים מרתקים. dirshu@dirshu.co.il]. וגם בכל זמן שנמצאים ביחד, כמו בארוחות וכד', אפשר לומר אימרות קצרות, רעיונות קלילים, מסרים מגדולי ישראל, וכד'.

בל נמעיט בערכם של דיבורים קצרים אלו, יש להם ערך שלא יסולא בפז! הם עשויים לבנות את אישיותו של הילד, לאט ובשקט, וזהו אופן נוסף של קיום מצות 'ושננתם לבניך'.

ונסיים בדברי חז"ל: כל המלמד את בנו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו לימדו לו, ולבנו, ולבן בנו עד סוף כל הדורות (קידושין ל.)

הרב יחיאל פליסקין - יו"ל ע"י ארגון 'שתולים - להצליח בחינוך'טל: 0527671485  

אם ברצונכם לקבל חוברות ומאמרים נוספים בעניני חינוך
הצטרפו לרשימת התפוצה של 'שתולים', בדוא"ל:  Ymp803@gmail.com 

להארות ותגובות בנושאי החוברת
ניתן לפנות ישירות למחבר
דוא"ל: Ymp803@gmail.com